אז איך לעזאזל תורת המשחקיםחווית משתמש ux בפרספקטיבה של רווח והפסד
“חקירה של משחק מורכב מתאפשרת על ידי הפשטתו לאחד מכמה מודלים כלליים, הניתנים לניתוח מתמטי. המטרה היא “לפתור” את המשחק, כלומר, לזהות בו את דרכי הפעולה הצפויות של השחקנים או להצביע על דרכי פעולה מומלצות לשחקנים בודדים או לקבוצות של שחקנים. לניבוי נכון של התנהגות השחקנים עשויה להיות משמעות במציאות” – מתוך ויקיפדיה
רווח= טוב, הפסד=רע
בבסיס תורת המשחקים עומד מודל מורכב מאוד המתבסס על נטייה אנושית בסיסית המתקיימת ללא מודע בהתנהגות היומיומית שלנו. כמעט כל החלטה שאנחנו מבשילים מורכבת ממכלול של אינטרסים המייצגים עבורנו בנקודת ההשקפה האישית – רווח והפסד. הנטייה הטבעית שלנו היא להימנע כמובן מהפסדים (או קשיים) ולבחור ברווחים. הנקודה הזו ברורה מאיליה ואני חושב שאין צורך להסביר אותה, היא חיה וקיימת בנו באופן מולד. רווח = טוב, הפסד = רע. החינוך שקיבלנו עוד לפני שלמדנו לדבר, מכוון אותנו להתנהגות הבסיסית הזו.
דילמות כחלק מתהליך חיובי
כל אימת שאנחנו נתקלים בצורך לגבש החלטה בחיים, בדפוסי החשיבה שלנו נוצרת דילמה. לעיתים הדילמה, שהיא תהליך של גיבוש רווח והפסד וקבלת החלטה, אורכת שניה או שתיים ובדרך כלל מתרחשת בתת המודע שלנו או במישור הלא מודע. לעיתים אנחנו חווים דילמות שהמעורבות הרגשית שלנו גבוהה והתהליך מתרחב במימד הזמן לקבלת ההחלטה כמו בהפיכת הדילמה לרובד המודע שלנו. (אפשר לקחת לדוגמה תהליך של רכישת רכב חדש או דירה חדשה). כיום בעולם הפרסום והשיווק, מבינים את התהליכים הללו ובונים סביבם מתודולוגית שיווק ופרסום שלמה על מנת להבין איך הנפש האנושית פועלת ולתפוס אותה במקום הנכון. הראשונה שהפכה את התאוריה למעשה היא גוגל שקראה לתהליך: תהליך ההבשלה.
מודל תחושת הרווח
כאנשי מקצוע, אנחנו מעוניינים לדעת ולאבחן את מכלול הסיבות שיגרמו למשתמשים שלכם את תחושת הרווח, אם נדע יותר על מהם הגורמים לתחושת הרווח, כנראה שנוכל להטמיע את המתודולוגיה הזו בכל מקום אחר ולהרוויח הצלחה של מוצר או לפחות פוטנציאל הצלחה גבוה. לאחר שנים רבות כיוצר משחקי מחשב, מוצרים דיגיטליים ואפליקציות, אני חושב שניתן בצניעות למדוד ולאבחן את הנקודות השונות המהוות את מכלול הרווח וההפסד. חשוב לציין שלא מפיק לדעת מה לעשות, חשוב אפילו עוד יותר לדעת לאבחן מה גם לא לעשות או ממה יש להימנע.
חשוב לציין בנוסף, כי מודל זה הוא דינמי ומתפתח משנה לשנה בעקבות חידושים ועדכונים בטכנולוגיה ובאסכולות העיצוב החדשות, אנחנו רוצים להיות ערניים לגבי העדכונים הללו על מנת להכיל אותם במכלול ההחלטות שלנו כאנשי מקצוע.
אז איך לעזאזל תורת המשחקים או מודל הרווח וההפסד קשורים לחווית המשתמש?
רוב האנשים שחווית משתמש היא לא המקצוע שלהם, לא ישימו לב כלל להבדלים הסמנטיים בדרך העבודה הזו אך יוכלו לספק לכם את תחושת הבטן שלהם לגבי מה שהם רואים, חווים ומרגישים. חווית משתמש עשויה היטב, תגרום למשתמש “דביקות” או Stickiness לגבי המוצר שלכם ותגרום לו להשתמש במוצר באופן מיטבי ומירבי. המשתמשים כנראה שלא יוכלו לספר לכם למה הם מרגישים כך לגבי המוצר שלכם, אך התחושה שהם יקבלו היא תחושת נוחות, שביעות רצון גבוהה, כיף גדול ובקיצור רווח מאוד גדול שיש להם אתכם.
בגדול, מה המודל?
המודל בבסיסו אומר את הדבר הבא: יש לי רווח גדול, אני אשתמש במוצר הזה לצרכים שלי ואני מעדיף אותו על האלטרנטיבות. כלומר, אם ניקח את כל הסיבות שיוצרות עבור המשתמש את הרווח ונשים אותם בצד אחד של המאזניים, ובצד שני שנים את כל הסיבות שמפריעות או מכבידות על המשתמש להגיע למטרה שלו זו הדרך למדוד רווח והפסד.
כמובן שהרווח חייב לגבור על ההפסד חוץ מבמקרה אחד – שאין לכם ברירה אחרת.
כשאני ניגש לפרויקט חדש, זו השאלה הראשונה שאיתה אני מתמודד. מה הרווח ומה ההפסד? ראיתי לא מעט הצלחות בחיים, אך ראיתי הרבה יותר כשלונות. הגעתי למסקנה שהמוצר שלכם לא חייב להיות הכי חדשני, הכי פורץ דרך, הכי הכי כדי להצליח. אלא ידידותי למשתמש, מעניין ומפתיע. בכל זאת, כמעט לכל רעיון שתחשבו עליו יש אחים במקום אחר.
לכן, אם אין רווח משמעותי, אני יוצר רווח משמעותי (כמובן אחרי חקירה של קהל היעד והמוטיבציה של היזם) ואם יש רווח משמעותי, אני דואג לחזק ולהבליט אותו. כשיש רווח משמעותי, לא צריך חיזוקים במקום אחר כגון פיצרים נוספים ומורכבות מוצרית. רוב המוצרים הגדולים שאתם מכירים נולדו עם פעולה אחת מרכזית (צ’אט, מייל, מצלמה, פנס….)
הנה כמה דברים שעליכם לקחת בחשבון כשאתם ניגשים לחקירת רווח והפסד של מוצר חדש:
- רישום? האם חובה? ואם כן איזה רישום הכי פחות מעיק על המשתמש עכשיו ובעתיד
- כמה שלבים מגיע המשתמש למטרה – זכרו שככל שיהיו יותר שלבים בתהליך ככה החוויה מעייפת יותר
- עומס ומורכבות מעייפת ומהווה מכשול
- חוסר מיקוד מבלבל ומרחיק מהדביקות
